כשרוב השפים האישיים והפרטיים מתחילים, הם מתכננים ליצור תפריטים, קשרים עם ספקים ולשווק סוג מסוים של בישול. מה שרובם לא רואים זה להיות כותבים.
במשך זמן מה נראה היה כאילו ספרי בישול יוצאים מהאופנה בארה"ב. מכירות הספרים של העותקים הקשיחים אכן ירדו. אך באופן מוזר, המגמה הזו התהפכה. המכירות (ושל ספרי הדפוס בכלל) עלו זו השנה השלישית ברציפות, הפעם בלמעלה מ-3 אחוזים לעומת 2015. Publisher Weekly דיווח גם כי הגידול הגדול ביותר במכירות היה בספרי עיון, שוק רווחי הכולל ספרי בישול.
"ספרי הבישול הפיזיים נמצאים בפריחה", כך לדברי מרגי רושלין מה"לוס אנג'לס טיימס", שמייחסת את הקאמבק המפתיע לדרישה מהותית עבור משהו שאנשים יכולים להשתמש בו במטבח, במקום לגלול בין אפליקציות או בלוגים. בסופו של יום, היא מסכמת, צרכנים ושפים שניהם רוצים את מה שתמיד רצו: מתכונים שמרגישים אישיים, ומספרים סיפור באמצעות צילום ותיאורים אישיים. ונראה שלמרות השוק המשגשג של הספרים האלקטרוניים, הביקוש עדיין גבוה עבור ספרי בישול מסורתיים שניתן לדפדף בהם, לייעד אותם ולשרבט עליהם.
אילו שפים צריכים לשקול להוציא ספר בישול?
בעוד שרוב ספרי בישול רבי מכר מגיעים משפים מפורסמים, הם בשום פנים ואופן לא מוגבלים לכוכבי טלוויזיה כמו אלטון בראון או בובי פליי. למעשה, ספרי בישול הם דרך מצוינת לבנות שם ייחודי, להגיע לקהל לקוחות רב יותר ולצבור יוקרה.
בעיקרו של דבר, ספרי בישול משמשים כתיק עבודות, שבו השפים מציגים את כישוריהם ואת הספין הייחודי שלהם. לשפים אישיים ופרטיים יש את כל הזכות (והם צריכים לשקול) לכתוב ספר בישול, אך חיוני ששפים אלה יהיו נלהבים באמת ממה שהם עושים, והתשוקה הזו תופיע בעבודתם.
כמו כן, שפים פרטיים מבינים את מציאות הפרסום, האפשרויות השונות והעלויות והיתרונות שבניסיון לפרסם, בנוסף ללוחות הזמנים העמוסים. בשקלול כל הגורמים האלה, שפים אישיים ופרטיים יכולים להחליט אם להרכיב ספר בישול שמתאים להם וליעדי הקריירה שלהם.